חנות ברושים | יובל דניאלי
אוצרות: מאיה פרת וסתיו אבן זהב 25.9.2025-4.12.2025

חנות ברושים
הברושים המוכרים, הנתפסים כבר כטבע בנופי הארץ, ניטעו בשורות ישרות בעליה וההתיישבות הציונית.
הברושים נבחרו כעצי נוי וחיץ מהירים להתפתח, עמידים ביובש, דקים וגבוהים, מסמנים בבירור גבולות.
תמירים וירוקי עד, הברושים מגדרים חלקות תבואה ובתי עלמין בנצחיות שקטה שאינה מחליפה עונות.
ברוש ודמות בתכריכים נשענים זה על זו, מולחמים. דניאלי, יליד 43 וממקימי קיבוץ המעפיל, נלחם במלחמת לבנון הראשונה ב"נפש חצויה" ולקח חלק במחאה אמנותית-פוליטית אנטי-מלחמתית כנגד חציית הגבולות, הפיזיים והחברתיים. שורת הברושים מסמנת את קו האופק, ובתנועת מוניטור חדה, גם את קו הדופק. שורות החיים, הפועמים ונגדעים באסונות ובמלחמות גם היום.
בעבודותיו של דניאלי הברושים של הקיבוץ חוזרים שוב ושוב. עצים משומשים לבניין, מעובדים על ידו בשנית ומקבלים צורת עץ: עץ ברוש. גם בחלל השלילי שנותר מתקבל חלון בצורת עץ ברוש.
החנות מציעה למכירה מדומה עץ סמלי, עשוי עץ אמיתי. החנות המסחרית, הסותרת את ההגיונות השיתופיים והחלוציים, מופיעה כאן בהיפוך כפול. זו אינה חנות, זה רעיון של מעמד לממכר לממשות שהפכה לסמל- שהפך לחפץ. החנות כמעשה אמנות, משתמשת בפורמט כנגד עצמו.


יובל דניאלי (1943) קיבוץ המעפיל.
אמן, אוצר, חקלאי, מזכיר הקיבוץ. תמיד בתפקיד כפול בעולם האמנות ובחיי הקיבוץ. יצירתו שואבת מההיסטוריה והתרבות הקיבוצית, בה הוא חבר מלא, מתקיימת בתוכה ומותירה בה סימנים. דניאלי משתמש בחומרי המקום כגלם עתיר זיכרון ומשמעות- הסנדלרייה המפורקת של הקיבוץ מורכבת מחדש כתערוכה לנעלי העבודה שנותרו מאחור, למגדלי חומה ומגדל נקבע טקס אזכרה.
מאז 1997, דניאלי פעל כארכיונאי וכיום כיועץ בארכיון השומר הצעיר "יד יערי" בגבעת חביבה, שם הוא חקר, אצר, כתב ותיעד כחלק מפעולתו הנרחבת כאמן יוצר.