חסידת חץ | שירה גלבוע תמרי
אוצרות: מאיה פרת וסתיו אבן זהב 25.9.2025-4.12.2025

חסידת חץ
במשך אלפי שנים הטרידה תעלומת היעלמות הציפורים את בני האדם. סיפרו שהן צוללות אל הים, נרדמות באדמה או משנות צורה ומתקיימות זמנית כחיות אחרות. הן נעלמו ושבו מבלי לספק הסבר, בכל שנה, בחילופי העונות.
בשנת 1822, ברוסטוק, גרמניה, הופיע בשמיים המפתח לתשובה: חסידה לבנה מעופפת כשבצווארה העדין נעוץ חץ אפריקאי ארוך מעץ. החץ מתח קו ארוך ובהיר, וסימן מסלול חוצה גבולות. החסידה באירופה ובאפריקה היא אותה החסידה, בזמנים שונים. הציפורים נודדות עם השמש, רחוק יותר משיכולנו לתפוס כחסרי כנפיים.
"Pfeilstorch" בגרמנית, חסידת החץ, פוחלצה ונשמרה כמוצג מרכזי במוזיאון לזואולוגיה. חסידת החץ, החסידה שנורתה בחץ אפריקאי וברובה אירופאי, שנדדה מעל יבשות, ובין חיים למוות, מחברת בבשרה בין עולם החי לעולם האדם.
בתערוכה זו, תמרי עוסקת באותה שאיפה אנושית להשיג ולצוד את סודות ויפי הטבע, תוך נטייה הרסנית ומכלה. המטוס הוא גם עץ, גם חלל עשוי אוויר, וגם שריד של התרסקות. זאבה ויעל, שיח מדברי ודקל. קרני וראשי חיות מוצבים על עמודי תצוגה, מהדהדים זיכרונות אלימים לצד יופי בלתי נמנע.
"פנורמה" מיוונית היא צירוף המילים pan (הכול), ו-horama (מראה). מראה כולל. בסוף המאה ה־18 הצייר האירי רוברט בארקר טבע את המושג פנורמה כפי שמשמש היום, כשתיאר באמצעותו את ציור הנוף הענק שיצר, המציג נוף של 360 מעלות. ציורי פנורמה פורשים וגוללים את הנוף, ולעתים גם את הזמן, בתיאור היסטורי של קרב או מאורע. תמרי יוצרת תצפית רחבה המכתרת את החלל כמו נוף המכתש המקיף את המתבוננים; היא יוצרת פני שטח מדבריים חדשים ורוחשים, שאפשר להתהלך ולהאבד בתוכם.
שירה תמרי (1996) מצפה רמון.
ציירת שמדברת בשפת סימנים חזותית שוטפת ועשירה. בתערוכה זו היא משתמשת בפיסול כהרחבה לציור, מעמידה פסלים שטוחים המרכיבים תמונה מפורקת. בעבודתה תמרי יוצרת סביבה סימבולית שבה טוב ורוע, אכזריות ויופי, האדם והטבע, נפגשים ומתכתשים.