מפעל <> חיים
תערוכת לווין
13.5-2.7.2022

אמנים מציגים: סאהר מיאערי ושחר טישלר
אוצרות: מאיה פרת, שחר בן נון, שוע בן ארי, מילנה גיצין אדירם.

סאהר מיעארי, ללא כותרת, 2022
עץ, בטון, צינורות וחומרים מן המוכן

המיצב הפיסולי של האמן סאהר מיעארי מוצג בגלרית הרחוב ימה, הממוקמת ממול מפעל זוגלובק. מיעארי מכיר את המפעל עוד מימי ילדותו בכפר מכר השכן. אז סיפק המקום מקור פרנסה לרבים מבני משפחתו. תפיסת המפעל כמקור חיים היא שהובילה אותו ליצירת מיצב החושף את פנים המפעל על מנגנוניו השונים, דווקא במרחב הציבורי.

המיצב מורכב ממספר קוביות בטון, צבועות לבן בגדלים משתנים, המדמות את מבנה המפעל - מתחם גדול העשוי טלאים טלאים של מכולות, מקררים ומחסנים. החללים, כמו האיברים בגוף, מחוברים בצינורות החשופים אותם לקח האמן מהמפעל ומסביבתו. המיצב מזמין להיכנס אל הקוביות המחוברות בצינורות הללו ו"מתקשרות" ביניהן, ובאחת מהקוביות אף ניתן לשמוע קול הנודד דרך הצינורות אל החללים האחרים.


שחר טישלר, ללא כותרת, 2022
צילום, הדפסה על נייר סינטטי

האמן שחר טישלר שוטט במסדרונות מפעל זוגלובק בימי הפינוי האחרונים בהחלט, ותיעד את עובדי המפעל נפרדים מהמקום שהיה להם בית במשך עשרות שנים. טישלר מגדיר את תהליך העבודה שלו על התצלומים כמערכת יחסים של התמסרות הדדית. הוא, מצידו, מתמסר לעובדים ולסיפור חייהם. והם, מצידם, מתמסרים לצילומים בסט הצילום שהוקם במפעל.

הסט צבוע בכתום חגיגי ונקי, מפריד את העובדים מהחלל המפעל האפור, ומעניק לכל אחד מהם רגע של ייחוד וממלכתיות. את הצילומים בחר האמן למקם על הקירות של גלריה ימה, במרחב הציבורי ומחוץ למפעל עצמו, כדי ליצור רגע של שקט והתבוננות אינטימית, ולהעניק לעובדים מקום גם בתוך המולת הרחוב.